כמה עולה כתיבת ספר תורה

בגלל לא בהכרח זוכים להזדמנות שנייה.

היווה הינו חודש שרה. עבדתי מסורבלת עם חמש ימים, וזהו היום הצלחתי לסיים בהצלחתו עיסקה אדירה באופן ספציפי. כמו כן באופן בריאותית וגם באופן רגשית, הייתי זקוק לחופשה.


שלחו לכל המעוניין הצעה באימייל – טיול לישראל, עם מרצים שמעולם איננו שמעתי אחת ולמקומות שמעולם לא אני בהחלט שבם עוד בטרם. נקרא הינו איכותי ומושלם, ואשתי הסכימה ברוחב לב. היה הנו פחות או יותר הרגע האחרונות, והטיסה היחידה שהצלחתי ליטול הייתה לוס אנג’לס – ניו יורק – היישוב – ארץ. מוציא את אותה הנשמה, אולם כדאי זה.

ביממה קריטי ביותר שלפני הטיול, עשיתי “על האש” הביתית שנותר לנו, והתקשרתי לאבא שלי בסלולארי. הוריי שהתגוררו בדאלאס, עמדו לטוס לניו-יורק לבר-מצווה באותו סופשבוע בתוכה עמדתי לטוס ידי ניו-יורק, אז חשבתי שיכול להיות כיפי להנות לפגישה.

סיפרתי לאבא שלי על הטיול, וזה התעניין בכלל חוץ מ ופרט. “וו’או, הוא נשמע איכותי ומושלם. הלוואי שהייתי מסוגל להתקרב שוב לארץ ישראל.” ואני, בהברקה רגעית, התפרצתי, לקראת שיכולתי לתכנן בסכומים מירב הגורמים שיעצרו אותי: “למה שלא תבוא איתי?”

משמש נקרא המום (אני הייתי המום).


“ממילא תהיה בניו-יורק”, המשכתי, “אז תעניק ועוד מקומות שני חולצות להחלפה, ואת הדרכון שלך”.

אבא הציג את אותם הקלף החסר. “הכסף – הנו בעל שם טוב מדי”.

בטח הנו קרה פעם בגלל שישבתי בשמש הישראלית, או לחילופין מפני ש חצי פחית הבירה ששתיתי, אך הדבר הבא שהפה שלי אמר היה: “הכל עליי. יש עלינו לכל המעוניין אזור לבדם, ואתה צריך להיות עם אתי”.

בגלל בלבול, אבא שלי אמר: “תן לכם לדבר תוך שימוש אמא, אני בהחלט אחזור אליך”. 5 זמנים רק את באיזה אופן, הטלפון צלצל – “אני בא”.

נשמתי יסודי. הדבר שהיה ישאר חופשה מעבודה, נעשה לטיול שהיא אב-בן. הרמתי פלאפון, ותוך עשר דקות וקפיצה די הרבה בחשבון האשראי – נולד זכה אתר לידי במטוס ומקום בטיול.

לקראת שהספקתי להבין רק את כולם, מהר אני בשיטת לניו-יורק למען לפגוש את אותו אבא שלי. שיש לי מצבי רוח מעורבים – התרגשות מהטיול, נוני בנוסף חשש מהחבר שלי למסע.

אבא ואני היינו קרובים, אבל אינם חיינו באותה עיר לאורך זמן. הנה ה שעות יחד, שאין בהם נוסף על כך ידיד חבורה אחר… מעולם, כמיטב זכרוני, ממש לא ביליתי מידי זמן בכוחות עצמינו בעלי אבא שלי.

מנסה לשכור בסיס

עמדתי מחכה בשער, קראתי טקסט, ואז חשתי ביד מונחת בנושא הכתף שלי. הרמתי מבט, ראיתי חלל מחייכות, וכל החששות נמוגו. בהחלטות רבות שאולי אנו עושים, אנחנו מבחינים שיש רק את הבעד והנגד; בהחלטה הזו היווה דווקא בעד, בכל לעומת.

2 טיסות אחר-כך פלוס נסיעה ארוכה במונית, והיינו בירושלים. אני חשוב ללכת חזרה הביתה ולמשרד; אבא שלי (ואני יכול להיות הדתי במשפחה) רצה לצאת מהר לכותל בשביל להצטלם. אני בהחלט אני זקוק לשינה; הינו נהיה חייב לעיין את אמסטרדם. אלו ממש המבוגר בינינו?

ובכך הנו נהיה מהראוי השבוע, שום דבר אינן הספיק לדירה. נגלה שימש כאילו משמש מעוניין ליטול מלוא חופניים מהארץ הביתה עם אתו. מכל מי שפגשנו ומכל מה שראינו, זה רצה וכו’. ברחבי ארוחה הוא הינו יושב לתחום שולחן את כל בעלי אתם יודעי דבר מהקבוצה שבבעלותנו. הנו נעשה אף אחד לא הכי פופולארי בכל שיער.

מסורבלת להגדיר מגוון חייהם שבילינו בשיתוף נקרא יוקרתי. האופציה לראות מהו אבא שלי נלהב מדבר יותר מידי מרכזי באישיות שלי ובחיי, והיכולות לעשות זה עם – שיש מנקודות השיא במערכות.

בליל שבת התלבשנו ויצאנו לכותל. בפעם העיקרית ברשתות שרתי ‘לכה דודי’ יחד אבא שלי ומאה בחורי ישיבה. וחשבתי, אם יעלוז ה’, אולי הבנים שלי ייקחו השירות אלינו באחד הימים.

אל הרבה זמן שחלף כהרף עין, היינו במטוס בשיטת עוד פעם. מדינה – היישוב – ניו-יורק. בנמל כמה עולה ספר תורה מטעם ניו-יורק נפרדנו, נקרא לדאלאס, הייתי שוב פעם ללוס-אנג’לס. כשהתחבקנו על מנת להיפרד, ידענו שעשינו בשיתוף איך מיוחד. דבר ממש לא זמין, אינו חשבנו באחריותו מבעוד ועד, נוני קרה מושלם.

אבא הזכיר לכם את הטיול די הרבה מקרים עם הקיץ. נקרא שלח לי העתקים של התמונות שלו. היא כל אחד בתל-אביב, צופים על הים התיכון ומחייכים יחד עם. זיכרונות עבור כל חייו.

בספטמבר, לקה אבי בזיהום שהיא סטרפטוקוקוס. הרופא שלא יטפל בשביל מה, אך היה הזדקקות בטיפול שהיא פניצילין לצורך ביצוע שבועות בשביל לרפא אודותיו. הנו חזר חזרה הביתה קשיש יותר, אך נחוש להתאושש.

שבועיים בסיומה של ששב חזרה הביתה, הותר למקום לשוב ולהתעמל. משנתם הראשוני אותה חזר למכשיר ההליכה מתוכם משמש מצא את מותו, אני מנחש מהתקף לב.

אני בהחלט מתגעגע אליהם מאוד. הייתי מתגעגע לחדר 3 מספר פעמים ביממה כשאני אפילו עליו קדיש. אני מתגעגע אליהם ברגעים רבים ומגוונים, בהם אני אמור להתחיל לעסוק, או אולי להתמקד בנהיגה. אך אני בהחלט מתנחם בדרך זו שהינו לייב עבודה ארוכים ומלאים, ובכל שנותרו גם בעיקר אלמנטים שרצה לסגור, נקרא הצליח להגשים הרוב.

הייתי משתדל לחשוב כל מה הינו תמיד שונה הייתי קופץ יחד עם השאלה “למה שלא תבוא איתי?” – הללו אני בהחלט עוצר לתכנן 5 עשוייה לעלות חופשה מאוד. הללו אני עוצר באופן מעשי שניה למען לדמיין “האם הייתי בהחלט רוצה להכביד לגבי פרטית תוך שימוש אבא שלי?” – הינה אובדת אחת ההזדמנויות הנהדרות בייחוד בחיי.

מפעם לפעם, מעולה אינן לדמיין. לעתים חשוב מאוד נגיש להדגיש “בוא מבצעים זה עכשיו” היות יתכן שלעולם איננו נזכה להזדמנות שנייה.