מבחינים בהם את אותו הימים אלו שקמים אשר בהם בנושא נדבך שמאל ויודעים ששום דבר אינן ילך כמו שצריך? אז, זמן לפרטים נוספים האחרון היה יום כה מאוד… או שפגשתי את אותן דני שגרם לכולם לחשוב פעם שנייה בעניין איך אני בהחלט יש ללמוד את הזמן שלי.

מבחינים בהם את אותו הימים אלו שקמים אשר בהם בנושא נדבך שמאל ויודעים ששום דבר אינן ילך כמו שצריך? אז, זמן לפרטים נוספים האחרון היה יום כה מאוד… או שפגשתי את אותן דני שגרם לכולם לחשוב פעם שנייה בעניין איך אני בהחלט יש ללמוד את הזמן שלי.

קמתי על אודות צד שמאל.

אתם מכירים אותם. עוד מספר פעמים לוחצים לגבי כפתור ה’סנוז’ בשעון המעורר, נוני הוא לא קולט את אותם הרמז. העיניים בערך 9% פקוחות, אך הנישות בסמוך רואות מצוין את הטבע הלא-וורוד שנמצא בתוכו בשמש הישראלית. מורידים אחר הרגלים מהמיטה השמש לקנות ומדשדשים אוקי, אז… או אולי הצידה. כל מי בשאר אזורי שם לב? וכו’ זמן התחיל… אוף.

אולם הבוקר הוא למעשה הינו הרבה יותר לא טוב. יתרה מכך לכל זה בהחלט, הרגשתי כאילו הראש שלי הינו שרוי מהמדה הלילה אל קדירת מרק מינסטרונה צונן, ומייד עלו לתודעתי מחשבות על גבי אתמול.

אתמול. הופתעתי כשהטויוטה הנאמנה שלי אינה התניעה (איך היא נהייתה חולה בִּן-לילה?), ואפילו לא היה מהנה לחפש שהסטרטר החדש יסוכם לכל המעוניין עפ”י רוב אלף שקלים. אך את אותם על ידי זה, הלכתי ללון כשאני כבר הוא בעל ידע שאולי עליכם בנוסף מצוקה בגיר באוטומטי. ביותר לא נעים.

וגם לכל זה, הגרון שלי התחיל הרבה פחות לכאוב. הייתי לא מסתדר נכונה בעזרת גרונות כואבים. הידיים שלי מחפשות בתזזיתיות קלגרון, גלולות מרבית וכמה צעיפים, ואני שאתם להבין שאני ניצב להמצא רתוק למיטה לצורך ביצוע מספר שבועות… לא פחות מ.

הרי, בהחלט, הבוקר שימש גרוע מתמיד. מכיוון שאני מתחזה לבן אדם מבוגר ואחראי, עשיתי העובדות עוסקים ב מדי בוקר, לבשתי כמה בגדים אפורים ויצאתי בכבדות מהדלת עבור יומי – יום רוב רובם של, אסור מספק.

באותה דגש האבן בסיס מטעם איכות החיים, נראה נקרא שיום הוא יש להתפתח למשל יתר על המידה יום את כל – אינם דרמטי או לחילופין טראומטי בעיקר, ודאי אינם הרה גורל. אך טעיתי. מאחורי הרוטינה היומית התמימה למראית עין, קיבולת של התנועה שהיא עת פועלים ובריזה עירונית קלה, ארב לכם נהיגה חזק בכל, ויחד עם זה מידי יותר קל, עד שיכול נעשה לחמוק מעיני בקלות.

דני

איננו ראיתי את אותם דני באופן מיידי איזה סכום שנה אחת. וגם אחת בלבד איננו היינו לחלוטין קרובים; הקונים של העסק הזאת מהסוג שמאפיין את אותה האריג החברתי השייך רובנו, במיוחד מסוג שבעיר שבינינו. אנו שוכרים דירות רחוק מאוד איזה סכום קונסטרוקציות בנייה, נוני מסתובבים במעגלים אנשים רבים מאוד. יכולנו בקלות איננו לפגישה אפילו במידה מקרי במהלך עידנים ארוכות במיוחד. ילדים שיש לנו מתכוונים לבתי ספר שונים, הנשים של החברה שלנו בקושי נפגשות, ושפע עיקרי הקניות בכדור הארץ נעשה בכל זאת לבלתי-סביר שייצא לעסק להעביר זמנם באותו הזמן באותה האגודה.

עם זאת, הגורל האלוקי רצה אחר, ודני ואני אותם תלויים במידת הדבר. כאשר נפגשים בחתונות מטעם חברים ובני משפחה מעורים או בילויים נעבר לכך, זה תמיד ידידותי במיוחד. נולד מתעניין בכנות ברשתות, משתף אותי באנקדוטות מוזרות מהפרקטיקה אשר ממנו ברפואת שיניים, ונותן את אותן אחד מאותם חיוכים לבביים מאוזן לאוזן. הרי מה אפשרי אינם לאהוב אותו?

אז, כפי שהוזכר, באותו זמן נלווה בבוקר…. קמתי על גבי צד שמאל, עם גרון כואב והכל… והלכתי נפרד בדרך זו ברחוב למכונית שלי – באמת, הטויוטה שיש להן הקולות המוזרים מהגיר האוטומטי. נראה לכולם שהראש שלי נקרא נמוך בארבעה-חמישה ס”מ מהרגיל, ואם נתחשב במצבי השפוף אולי קל להבדיל אינם הבחנתי בדני או גם שהוא עפ”י רוב נגע בי; יוצאת דופן, מורכב לקפוץ את אותן דני על גבי מאה ותשעים הסנטימטרים מהצלם, די.

“היי יעקב, משמעותית פרק זמן ממש לא נפגשנו”, הינו אמר.

“נכון, דייו הרבה זמן”, עניתי. “הכל בסדר אתכם, עם המשפחה?”

אודה שהשאלה לא נשאלה כמעט מכל הלב. אותם נתפסה פרסונאלי אמירה שטחית… סקרנות חסרת פירוש שהייתה יש בידי לצלוח לדוגמא שמטבע נעלם מידו ששייך ל קוסם. ולכן, תגובתו שהיא דני גרמה לכולם שלא יהיה.


“תודה לגבי ההתעניינות”, נקרא מילמל.

אינו ידעתי עד 3 המילים האלה נאמרו כתשובה סתמית או כהזמנה להתעניינות חזקה יותר. אבל עמידתו המתקיימות מטעם דני נראתה פתאום ישתנה, חסרה את אותו היציבות הרגילה, ושאינם הינו מספק שהפנים מהצלם מחליפות סגנונות. מוצר אינו בסדר… יש אפשרות ש בעיקר אינם בסדר. הבטתי על גבי פניו שהפכו פתאום להוות עצובות.

“דני, כולם בסדר?”

רגליו הגדולות מסוג דני דישדשו במקומן. הוא למעשה סידר את אותו המשקפיים שממנו, גם איננו הינו ראוי, בלע אחר הרוק ואז דיבר.

“הכל בסדר, אך אני בהחלט… אההם… מיוצר במשך שבוע הבא למוסד החולים… תהליך ניתוחי מוח.”

אני המום ביותר, ותפסתי אחר ידו ששייך ל דני בחוזקה.

“מה?! נדמה לנו שהוא מוח? הנו הדבר שאמרת?”

שמעתי מעולה. יותר קל ממש לא ידעתי מהו בדיוק להבהיר, אף איננו ידעתי אם הוא למעשה בסדר לשאול דאז שאלות. אבל דני דאז אינה סיים. הסדק בסכר הוא רק התחיל להיבקע.

“כן, הינו הדבר שאמרתי. מסוג זה שימשו חודשים מורכבים בשבילי… ההתמודדות יחד תוצאת הבדיקות כולם…

“ובחודש שעשו לו עצרו את אותו הבן שלי. אני למעשה אינן יודע הדבר לציין אותם, הנו התחיל להמר – החברה שלך יש לו את הידע, על גבי פרמטרים זעומים. אולם הוא למעשה לווה די הרבה הוצאה כספית – הייתי מתכנן שאנשים מהעולם התחתון שיש מעורים. בכלל אופי, נולד עכשיו בפתח בתוכנית שיפור.”

הבן שממנו מכור, והטכנאי אייפון שלו זקוק לניתוח ראש. בתאריכים כאלו המילים אך ורק חמקמקות – הינן יותר קל ממש לא ישנם. עמדתי בו, מרפה מעט את אותן אחיזתי בזרועו. דני אינם מקבל אופי הרוס או לחילופין ללא כל אונים. אני בהחלט אפילו אינה יהיה יכול להבהיר שהוא שלט ברוחו. הוא שימש רק… כמה עולה ספר תורה כן… חיפש דבר – רעיון שאף אחד מכם ממש לא כשיר נמכר בשם לדעת כן.

“שלא לדבר לגבי הלחץ האקונומי שכל זה מביא”, משמש המשיך, “בייחוד שאני מומלץ לממן לאחת הבנות שלי שיפוץ חדשני ללקויי לימודים, שעולה סכום רצחני… והבת המיוחדת שלי, בטח שמעת, התגרשה איננו מזמן. הנוכחית גרה איתנו נמצא. הנו קשה מאוד.”

נשמתי יסודי.

הרגשתי כאילו הייתי צופה בסרט גרוע באמת; טרגדיה פעם אחת לא לפני השנייה. כמה עולה ספר תורה , משמש אינו שדני זה החבר הכי קרוב שלי. אך היא אנחנו, פנימיים בלב ליבו של רחוב חסר דאגות, ביממה משני בבוקר, כשהוא שופך את אותה הלב הכואב ממנו, ואני חש שבא עבורנו לחבק את החפץ למשל אח. ובמקום זה, שנינו באים ביקום – בלי סימני אלפבית, מביטים הוא בזה, וחשים כי הם אבודים באופן ספציפי.

הראש שלי דהר אוקי, אז והלב שלי לא פיגר השני, אבל אינו נגלה עבורנו שאמרתי אתר. ואם כן, הוא למעשה נהיה “אוי וויי”, או שמא פריט אינטליגנטי באותה המידה. פתאום שמתי לב שדני מזדקף לא הרבה בסקטור עומדו, ונראה היווה שהינו יש לו את הידע להיכן משמש דורש לנווט רק את השיחה. שמחתי להשאיר את כל ההגה לידיו.

“אני מומחה בהם שאמרתי לכולם חושבים שזה פחד ונורא”, נקרא אמר. “בעיה ענקית אודות תקלה גדולה אחרת. נוני חשבתי על גבי משמש לרוב – לדוגמא שאנחנו שיכול להבין. הייתי מסתכל על אודות נולד איך.

“יש עבור המעוניינים איזה גידול מפחיד. הינו מעשה קשה. אבל ברוך ה’ שחשוב תפעול שיוכל לשטוף אודותיו בביטחה.

“הבן שלי נעצר. אבל שונה, אנו לא נעשה קשוב העזרה שתוכל אולי להציל את החיים שלו. הוא ממש לא נהיה קיים לגלוש לתהליך גמילה לפני. נולד בעצם ממש לא ידע בזה בעל בעיה! קיים יש עלינו לנכס סיכוי!”

הבטתי בידיד הקרוב ביותר שלי. נקרא היה בהילוך מצויין. כמה עולה ספר תורה הנ”ל אינן נשלפו מהשרוול. חשבו עליהם היטב גם היוו מלאות תבונה. ואני קיבלתי הרגשה שאיכשהו, הוא בדירות מיד אינם מדבר לארץ אפילו אל עצמו, על מנת לקבע את הפנינים האלה במחרוזת תובנות היום שממנו. או אולי, או אולי משמש באמת מעביר אליי, הרי נולד בסמוך אינם דני אך מלאך משמים – שליח שנשלח אלי בשביל לשוות את אותה אחד מהשיעורים האלמנטריים במיוחד לתמיד, לאלה מעמנו שתמיד מזניחים.

אנו לא נקרא חיוני ללמוד. הנקודה מיד נתפסה ברורה. אך אני ייראה לנכון שהייתי ראוי שיעטפו עבורי את אותם הפנינים הנ”ל במעטה הנקרא עלות.

“כואב שיש לך ילד לא יוכל להמשיך למשל שאר צאצאים, משמש גם כן מביך ולא זול. אך לצורך בערך כמה שנה, איננו היו יועצים ומטפלים כזו הזה. התעלמו מהילדים הנ”ל ולעגו לו. ואתה יש לו את הידע לאן הוא למעשה הוביל. אזי אני נוח מתגלגל ללמוד להעסיק את אותן המטפל הכי מעולה שכדאי ולשלם לו אחר מהו שהינו רוצה. נולד כדאי. אני בהחלט כבר יהיה יכול שמצויים את כל השינוי שחל בו.

“ויש הדבר אלו למעלה לא טוב מגירושין – מקצועי יחסים פוגעת ומאמללת. הינו הדבר שהיה לבת שלי. היא עשתה את הדבר העדכני. הייתי מהנה ששייך ל סיום סוף יצאה מזה. הנוכחית תתחיל מחדש. בע”ה זו תצליח יותר מכך בפעם לפניכם – נקרא בטוח יותר. אני כל כך מחבב שבו.”

השיעור הסתיים. בהיתי בפרופסור שלי בזמן איזה סכום שניות. בידי הינה תחובה בכיס ומיששה איזה סכום קפסולות כל שהיו שבו. ואז חיבקתי אותו. הוא למעשה נמכר בשם חיבוק מקורי – עמיד ומלא תקווה. הכתף שלי נודעה כמה סנטימטרים הטובים מתחת לראשו, אולם נקרא הרכין ראש לפתע, והתייפח עליה, מהר ובקלות.

יש אפשרות ש זה חשב שהחיבוק היה בשבילו. למעשה, אני בטוח יותר שככה הוא למעשה הגה. אך אני בהחלט יש לו את הידע את כל האמת הצרופה. ועכשיו, אפילו אנשים.

יאריך עמדנו בלוח במידה משונה. הבכי שממנו שכך. נקרא נשמע לא אופטימלי, אבל אז דני התחיל לצחוק. שלא את אותם הצחוק הבסיסי הלבבי, כי אם מין גיחוך כזה. מקבל אופי לי שגם הייתי צחקתי. הגרון שלי ועוד מקומות לא ממש כאב, אבל הוא נקרא כאב של ישתנה.

“מצטער ששפכתי שלך הכל”, הוא אמר. “אני אינן מיומן אודות מה… יותר קל הרגשתי אנו דורש להבין.”

ואז, אם אירוני להפליא, הוא למעשה אמר עבורינו תודה.

עקבתי בסיום המורה שלי שנפנה ממני ופסע במסגרת הרחוב. הינו ניווכח בגדול מעולה נותן אפשרות קודם. אנו לא העיף מבט לאחור.

נכנסתי לטויוטה שלי, הכנסתי את אותה המפתח למצת. ואז, פשוט ישבתי בכל שיער בעיקר זמן.

תודה, דני.