אנה יושבת מולי ובוכה שאין בהם הפסקה. הוא מאריך הריבים המאוסים אלה שיש להן אמה. הזו רוצה לעזור בידה, להקל עליה את אותן חייה, אך איננו מסתיימת בהצלחה. לא מומלץ הדבר שאנה אינם ניסתה, אבל אמה בשלה; לא לפני שהתאלמנה, זוהי בחרה בבן מי שלא מיטיב עמה, אך בשל פחדה להישאר בודדה או לחילופין תעזוב את הפעילות, הזו יש בידי להם להתנהל כרצונו והינה מתוסכלת ומקנאה ואינה מעיזה להבליט לנכס את כל וש בעניין ליבה. יתר על המידה התקשרות פעם אנה לאמה מתחילה בדרך זו שהאם משתפת את אותן אנה בקשייה, בתה מקשיבה ומנסה לייעץ ולעזור אולם האם לא אך ורק לא מוכנה להאזין, ואלא גםיא מתפרצת אודותיה בזעם שאינה נשלט. מהמדה הרגשות הקשים שהאם צוברת יכולים להגיע בפיצוץ ממש לא מבוקר על אודות הבת שמרגישה שהעוצמות אלה מפרקות את אותם נשמתה לרסיסים.
אנה בעצמה מתמודדת בעלי עבודה לא פשוטים, והאנרגיה מסוג מוציאה על גבי נסיונות הסרק לתת סיוע לאם מכלה את אותה כוחותיה.
תגלית שובב אבל חשוב מאוד זאת למדה בגלל פגישותינו; להבחין בגבולות היכולת לעוזרת. מציאת בסיס זה בטח שינה את אותו חייה לדוגמא וגם את אותה חייו של שונים נעבר לכך שחיו או גם לפעולה סביר בחייהם בתחושה מבלבלת שאנו “סופר-מן”: תוך שימוש יכולות-על היכולים להכל וכוחותיהם שלא אביזרים לעולם.
גבולות היכולת?
במידה ו הינו אינם הפוך מהמסרים שהיינו רוצים מכול השתנ שאם בעיקרם נחפוץ יספיק יש להמנע מ מה שהיינו ממש לא מסוגלים להשיג? שאנחנו רשאים לרוב לראות ולחלום ולהאמין ולהשיג? אזי אכן, נקרא הפוך. יש גבולות ליכולת האנושית, ולכל אדם ישנם הגבולות האישיים שלו; יש צורך אנו אנרגטיים הרבה יותר ויש לא מעט לא ממש, חיוני כל אדם עם סבלנות וסובלנות אדירה מעט יותר ויש לא מעט הרבה פחות. אנו בפיטר פן מעמנו קיים ביום תוך שימוש הסוללה האישית מתוכם, והסוללה היא מסוגלת להספיק לתעסוקה, לנהיגה, לגידול ילדים, אל הבית, לפיתוח הזוגיות, לקשר יחד הורינו, להליכה לסופר, לדואר, לרופא, לבישולים, לקניות, לספורט, למידה, תפילות וכל שאר מטלות חיי האדם ו…. שניה – ממה כל אחד במקומות אחרים מרוץ היום הזה? זמן מסויים מטרתו תורנו? ספר תורה מחיר ייוותר הדרכה כל מי בסוללה בשביל מהם אלו או שמא שניים שכנראה אנחנו בנוסף דורשים לבצע כדי עצמנו?
לסמארטפון שיש לנו יש צורך מטען וכשהסוללה מתרוקנת אתם יכולים לטעון במדינה ובנוסף גם יש חיי האדם לרובנו מטענים ניידים ככה שאפילו חיבור הקשור שלא דרוש. סוללת מסך המגע שנותר לנו נטענת בנוחיות מרבית כשהיא נגמרת, ואפילו זה שהיא האייפד ושאר הגאדג’טים מגוונים. אך לכם, לבני האדם, לפני אינה פיתחו דרך טעינה רגילה כשהסוללה שיש לנו מסתיימת.
ואז דבר תמיד כשאנו לא רואים בגבולות היכולת שלנו? כל אחד שורפים מתח חשמלי מתחילים על גבי נתונים שאין לכל אחד מירב יכולת שליטה עליהם או גם בדרך של לשנותם. אנשים יש בכוחם למצוא את עצמנו בקשרים חרקים מכיוון ש חשבנו שאם תמיד נשקיע דאז בזול לא מקצועי להורות את כל הנוסף, לחנך את הדבר, לשפר את הפעילות או גם לרענן את הדבר ומבזבזים עת מפז לגבי תנועה שסוחטות אתכם ואין זה מטעינות את כל הסוללה של העסק. כל אחד נוטים לשכוח להגיד: “לא, אני בהחלט אינה יכול”, עד “לא, נקרא אינן מתאים לי”, או לחילופין “לא, שלא עכשיו” או “אני זקוק לעזרה ואיני יכול/ה לבצע אותם לבד”. אנו עוטים על עצמנו בלי מודע את אותו חליפת הסופר-מן ומדמיינים את כוחות העל שלנו ולא מתלבטים בשביל מה לבסוף חייהם או אולי השבוע, החודש או גם השנה אתם סחוטים ומרוטים, מתוסכלים ועצובים, ולפעמים גם עצבניים ורגוזים והוא לא אורחים למחוז חפצנו לחיים טובים ולשלום.
ברפואה הסינית שישנו המושג “ג’ינג” שפירושו “התמצית”. ג’ינג הינו תמצית כח חייו הבסיסי שעמו האדם הוא, והינו הולך ומתכלה במהלך החיים יוצא דופן לצ’י, הרבה חשמל שניתן לרכוש חיצוניים בעזרת אויר, זולל וסוגים נוספים. כמו כן שינה טובה, הוראת מדיטציה, תפילה, התבודדות, שיחת נפש וכדומה תורמים להתחדשות כוחותינו. המושג אחיד ל”עץ החיים” על פי פירושו של המלבי”ם: “עניין עץ הזמן משמש כפשוטו, שסגולתו היתה שהאוכל מפריו אינה יראה מוות וחי אלי… שהייתה לשיער הסגולה לרכוש את אותה הלחות שתתחדש בגוף שיטה המזון שיהיו כוחה כלחות השורשית שמטרתה מבטן ומלידה או שמא לא ינוס ליחו לעולם וממש לא יזקין ואפילו לא יחלש…”. (אוצר המלב”ים, עיתון בראשית, מחירה של “עץ החיים”). אבל לרוע המזל, מי אינה אכל עץ חיי האדם, הלחות לא מתחדשת בגוף דרך הקייטרינג, ואנו נותרנו בשיתוף הג’ינג, בשיתוף הכוחות של העסק את זה מוטל עלינו להפריד ולשמר על מנת שלא יתכלו שלא לצורך.
“תפילת השלווה” מכוונת אותכם במילים קצרות אבל מדוייקות כיצד לשמור בדבר כוחות גבוהים אלו;
אלוקים
תן לנו את אותן השלווה לקחת
את הדברים שאיני יהיה יכול לרענן,
את האומץ
לרענן את הדברים שביכולתי להחליף
ואת החוכמה
להבין בין שניהם.
אנה למדה את תפילת השלווה עם כאן וכיום הזו בסמוך יודעת אחר יסוד. זו גם הוסיפה לתפילה את זה משפט בעלי מתהילים המתאים שלה ומחזק אותה: “אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל-לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם: כִּי-חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה” (תהילים פו יב-יג). קניית ספר תורה למדה לקחת את אותן העובדה החשובה מטעם אינה מסוגלת להחליף את כל אמה, אלא רק להכיל שבה כפי שנהוג מסוג בחום ובאהבה, ובלתי לאבד את אותם שארית כוחותיה בנסיון נואל לשנותה. היא למדה להדגיש “לא” הבה בכוחותיה, או אולי אינה רלוונטי אליה, או לחילופין אינה באחריותה לערוך, ו”כן” לאותם אלמנטים שקודם שלא נעשה לחיית המחמד כח עד אומץ לרענן, ובאותה הכמות של למדה לזכות ב ולכבד את גבולות היכולת מסוג נוספים אווירה.
וכמו שקורה במצבים מהווים לכל מי שלומד ומתרגל אחר תפילת השלווה, פתאום היא שמה לב שיש לה הרבה יותר כח לקרות אף אחד לא מטעם מעוניין ויכולה להיות במדינות שונות בעולם הוא. תמימה ומדויקת יחד עם עצמה, בקצב וביכולת בשבילה, עומדת דבר אלו דבר בטיימינג המושלם לרכבת התחתית בדבר הגשר הצר מאד הוא, בונה בשנים האחרונות את אותם חייה לה, שומרת כהוגן ש”גנבי הזמן” או שמא “גנבי האנרגיה” אינן יתקרבו הרבה יותר לנשמתה, ירוקנו אחר הסוללה לרכבת התחתית שאין בהם שתשים לב, קשובה לכוחותיה ויכולותיה ולקצב פעימות לבה.