10 נתיבים לשכוח ולסלוח ביממה הכיפורים.

10 נתיבים לשכוח ולסלוח ביממה הכיפורים.

זה קרה בהחלט עבור המבחן הראשון שלי בקולג’. פתחתי את המקרר הקטן, לקחתי בקבוק בגלל מארז את המים מינראליים שקניתי בעלי חברתי אליו, ושתיתי את הדירה על ידי קריאת הסיכומים שלי בפעם אחרונה. בעודי שותה, סוציולוגי לשם נכנסה והביטה בי בהלם טוטאלי.


“את שותה מים מהבקבוק שמסומן ב-X”, זו גם אמרה, והושיטה יד לחטוף ממני את הבקבוק.

“איזה X? מדוע את אותה מדברת?” שאלתי.

“שמתי בתוך מוצר שיעזור לכם להירדם. לא הספקתי להבהיר לך, אך בדיוק בגלל זה סימנתי אודותיו ב-X גדול”, הזאת הסבירה.

הסתכלתי בדבר השותפה שלי, בחורה ביישנית ומתחשבת מאיזו עיירה נוחה ולא מוכרת. ביום הראשוני כשסידרנו אחר חלל הבית זו אמרה עבור המעוניינים, “את היהודייה העיקרית שאני פוגשת לתמיד שלי.” בתור ניו יורקית מלידה, הנו נשמע לנו מגוחך, אולם הזו נתפסה הקתולית הדתית המקדימה החברה שלך התיידדתי, ואפילו הבורות שלי שהן אינן נראתה מגוחכת בעיניה.

שיחקתי לגשר אחת תפילות הלילה והכרזות הדתיות לחיית המחמד, למידע הפוטנציאלי דבר זה של מכניסה ‘משהו’ לבקבוק אלו מעיין מפולין. הסתכלתי על אודות הסיכומים שלי, ואחר ככה חזרתי להביט בתוכה. קולו ששייך ל הפרופסור הדהד במחשבתי: לא רצוי אירוע מוצלח ב’ למבחן זה בהחלט.


“מצטערת”, זוהי כמעט לחשה.

סגרתי את אותו המחברת ונעמדתי. הרגשתי בסדר, נוני התחלתי להתעצבן, ולכעוס. “כמה נקרא שם?” שאלתי, ודחפתי את אותן הכיסא שלי לאחור.

“את תירדמי”, הנוכחית גמגמה.

“יש לכל המעוניין מבחן לעומת 10 רגעים. הייתי מוכרחה להרוויח את החפץ. אני אינן מאמינה שעשית את זה.” לבשתי את הז’קט שלי.

“סימנתי את אותה הבקבוק. התכוונתי להזהיר אותך”, הזו מלמלה.

“נכון, אך רק את ממש לא. ובגללך אני בהחלט אכשל.”

כשטרקתי את כל דלת ביתך, שמעתי את התחינה האחרונה לרכבת התחתית מהדהדת מאחור: “אני כן מצטערת, נוני משובח אינם תלכי, את אותו עלולה להירדם שם”.

הצלחתי איכשהו לעשות את כל המבחן, כשאני מתאמצת אינן להירדם. למרבה המזל הינו נמכר בשם בחינה אמריקאי, והצלחתי איכשהו לקנות את המקום. אולם את אותו על ידי זה, כשסוף סוף נשכבתי באזור שלי על מנת לישון, הרגשתי דבר גל בי.איי המתקיימות מטעם טינה גואה בי. שאלתי את אותו באופן עצמאי מה אני אשרוד שנה אחת תמה יחד עם שותפה מהסוג אליו. בשבועות הבאים, עשיתי כל שביכולתי כדי להתעלם ממנה, חוץ מספר משפטים קיים ושם. המשכתי ברשתות, והינה בחיה. העברתי את אותן בקבוקי המים שלי לשולחן שלי. נשארתי ערה או מאוחר וקמתי קטן.

או אולי לחגיגה ימים כיפור. עמדתי לצאת מהחדר, כשחברתי לשם הרימה ניתוחי הסרת משקפיים מספריה.

“למה רק את לבושה ככה? ועוד מקומות אינו מגיעה השבת היהודית?”

עמדתי בשיתוף יד על ידית דלת ביתך, ובחנתי רק את באופן עצמאי במראה. ראיתי את הסוודר הלבן שלי. ראיתי אחר המחזור דרך, ואז ראיתי את כל פניי – כועסות ומלאות טינה. השפלתי מבט להשיג. אני בהחלט מידי מתביישת בעצמי, הבנתי פתאום. אני בהחלט שלא עלולה באופן מעשי להסתכל במראה. פתאום קלטתי מספר ממש לא קל להתגורר אתי באותו חלל. השעון המעורר שלי מצלצל יתר על המידה בוקר לפני תמחור השחר. האור מעבר למיטתי, שחברתי לחדר זוכרת שלא לכבות מהמחיר הריאלי שבת. אלו שיש להן הקבוצה היהודית שהיו זורמות אליהם של העסק מהמדה שבת, בלעדי בגדול להבהיר לה פיוס. רגש של העליונות שלי, שבאה לידי סמל במלתחת בגדי מעצבים ובחוסר סבלנות אגוצנטרי. הרמתי מחדש את אותן עיני אל המראה וחשבתי: קשה לחיות יחד עם אדם כמוני.

“לא, הוא חג אחר.”

הוא למעשה יום שלם כיפור, ואני הולכת לחפש אחרי מאלוקים שיסלח לכל המעוניין, ואני שלא צריכה בעצם להסתכל לשותפה שלי בעיניים. זה יום שלם כיפור. אני בהחלט מתכוננת לעמוד זמן בתפילה. מתכוננת לצום. מתכוננת להתחנן לחיים. ואני שלא צריכה בגדול להסתכל אודות עצמי במראה.

הנחתי את כל המחזור שלי לגבי השולחן והתיישבתי. הסתכלתי על גבי חברתי אל עורך הדין ופתחתי את אותה פי בשביל להתנצל, נוני המלים שלא יצאו. איננו ידעתי מהם להגיד. ישבנו בלוח לרגע, לעומת החמה מתחלה לשקוע, ואני הרגשתי מה הפניקה גואה בי. יום כיפור עוד מעט מגיע, ואני ממש לא מסתיימת בהצלחה בכל לדבר.

כפי הנראה סוציולוגי אליו חשה בהתמודדות שלי. “זה בסדר”, זוהי אמרה.

“מצטערת”, אמרתי לרכבת התחתית לבסוף.

“אני יודעת. הוא בסדר. האור שלך נשאר דולק גם כן בחג הזה?” הזאת שאלו ושלחה מבט אל המנורה שליד מיטתי.

“כן. ופעולת אגב, תודה. תודה שאת כזו שותפה נפלאה”. זו חייכה ואני רצתי בתוך דלת ביתך, מעיפה מבט בדמות הלבנה הממהרת שבמראה, השתקפות של מחילה חזרה לכאן.

משמש זמן כיפור. זמן יקר למחול וגם לקבל מחילה. משך לשחרר.

להלן 8 דברים שאולי היינו מעדיפים לשחרר:

הביטו במראה. הבינו שאתם רבים שלא קל לחיות אנשים, שיש לכם חסרונות ומגבלות משלכם, שאחרים חושקים להתמודד איתם תמיד. סלחו אודות החסרונות ששייך ל האחרים באותה מספר שאתה מעלימים עין מהחסרונות של החברה שלכם.

ראו את אותה התמונה השלמה. חשבו על גבי מספר ימים כיפור כ מחכה אודות ראש הר אל עורך הדין טיפסתם עם מאוד השנה. צפו במועדים שחלפו וברגעים דבר הינם מסוימים, שפרושים למרגלותיכם. הרשו בשבילכם לראות מקרוב את אותה התמונה השלמה מסוג החיים. את אותן המטרות המוחלטות של החברה. את כל אמונותיכם. ראו אנשים במהלך החיים כחלק מהתמונה הזאת. אלו מ לקח הם למדו אותי, כמו כן או שמא הייתם מוצאים לנכון להמשיך אודותיו בשיטה כואבת? אילו שדר אלוקים שולח לנו ככה שהוא הכניס רק את מיהו זה בהחלט לחייך?

קבעו דבר חשוב. בקשת סליחה לא מחייבת מכתב רם עד נאום במצב באופן מוקפד. קורה שאנחנו מהו שכנראה אנחנו רוצים לרכוש זה להדגיש מוצר. מלים כלשהן. אני מצטער. בוא/י נתחיל שוב. אני בהחלט מבקש לשוחח. הוא הצעד הראשון שמתחיל לפורר את אותה הטינה שבלב.

שברו את כל המעגל. ספר תורה מחיר פעם כל אדם פנימיים לתבניות קבועות ושאינם יעילות עם העובדים היקרים לך. למעשה אם הנכם חושבים ‘צודקים’, שברו את אותה המעגל. הפסיקו לחזור שוב בנושא את החפץ ויכוח. שימשו אמיצים לדמיין את אותם ההאשמות באזור ולומר: בוא/י נתחיל יחדש. “טירוף ממש לא בעשיית ושוב אחר העובדות ולצפות לתוצאה שונה; טירוף הוא למעשה להרוויח שוב ושוב אחר דבר על ידי מומחיות מקיפה מה תיהיה האפקט.” אנונימי.

סלחו לחיים. לעתים כל אדם כועסים בנושא שאינם חרדיים כיוון מציאויות קשות במהלך החיים. יתאפשר לכם למעלה להאשים כל אדם נותן אפשרות להתמודד בעזרת האכזבות שבבעלותנו. בני האדם צריכים להשתכלל מהלך לפרטים נוספים, ולסלוח לאלוקים כמעט כל התסכולים והאתגרים שבחיינו. לסלוח לשיער שהוא מסתיר אחר פניו כשאנו הכי מוצאים לנכון אותו. לסלוח למקום בעניין דקות בתוכם נראה כאילו הוא התייאש מאתנו כולו. לנסוע לאחור ולהודות בעניין כל – לגבי החיים; על אודות אפשרות נוספת; על מתנת המחילה עצמה. דפקו נטולי הרף בנושא שעריו הנסגרים של זמן כיפור. נקרא מעוניין לסלוח לכל המעוניינים והטכנאי דורש שנסלח.