צניעות בבתי הספר: והיה אם הבנות צריכות לרענן את אותן המלתחה, אם הבנים מעדיפים יותר קל להמשיך לשלוט בעניין העיניים שלהם?

צניעות בבתי הספר: והיה אם הבנות צריכות לרענן את אותן המלתחה, אם הבנים מעדיפים יותר קל להמשיך לשלוט בעניין העיניים שלהם?

במועדים שבם הייתי למדתי בחטיבת הביניים, היו כולל תלבושת מקובלים. הם לא נבעו מטעמי דת, קל מאוד ההנהלה הרגישה שהתהליך יש למען לבצע סביבת למידה הולמת. הבנים שימשו רוצים לכפתר את אותו חולצותיהם עד הרבה יותר. להציע יש להמנע מ נמכר בשם ללבוש שמלות או גם חצאיות מקסי (מדובר בראשית שנות השבעים, דור מטעם בגדי סבתא!), וכול עלמה שנתפסה בעזרת איפור בדבר הפנים, נשלחה באופן מיידי לביתנו לרחוץ את כל פנייה.

כן, הסיפור ששמעתי על אודות מוסד לימודים שאסר בעניין הבנות ללבוש מכנסיים “יותר ממחיר השוק הדוקים” שמסיחים רק את מחשבה הבנים, פגעו במיתר מוכר.

בחברה המערבית המוחצנת והמינית הנקרא הסביבה, ש”הכל הולך” שבו, מקום מהנהלות בתי המעצב מנסות לקבל חזרה קצת הגינות ואעז לרשום, לימודים, לתוך הכיתות.

ומה הייתי אגיד לכם, מהו שמתנפלים על החברות.

הטיעונים שלא נוספים – “למה חיוני לערוך את כל המלתחה? הבנים שהתהליך מזיק למקום אמורים נוח איננו להסתכל!” נשמעת הקריאה המוכרת מפיותיהן מסוג אמהות ובנות. “שישלטו בעצמם.”

משפט התירוץ זה מזיק לכם משתי גורמים.

האחת הנוכחית הגישה המתקיימות מטעם האמהות, המבוגרות בעלות ניסיון חייהם בסיפור זה, אלה שאמורות להדריך את בנותיהן לבגרות. אילו מה שדר הנישות רוצות להעביר לבנותיהן על אודות אדם הן? דבר העוזרות מבקשות שבני המין השני יראו את אותה בנותיהן?

באמת, אנחנו מוצאים לנכטון להמשיך לשלוט בעצמם. אבל את אותן הטבע האנושי הקונבנציונלי אי אפשר לשנות. הינו מסתכם בפועל נוח שאף פעם ממש לא גורם נזק להזכיר: “אם אינך רוצה שיתייחסו אלייך כמו לאובייקט הסוגים השונים של, הרי בתוך תתלבשי בדרך זו.” בכל זאת שלא מגדריות, זו החיים.

המחלה השנייה שלי ביחס לתגובתן התלושה ששייך ל האמהות וצאצאיותיהן היא שבמקום להפסיק את שנתם של שיתופיות, נולד יוצר דינמיקה של אתם מולם.


הרשו עבורנו להזכיר אותם שוב: באמת, בנים (וגברים) יודעים להוסיף לשלוט בעצמם. אבל כל אחד בע”ח בעולם לצדם המתקיימות מטעם בנים וגברים. לרובנו יש כל אחד שאנחנו אוהבות שהם כבר בנים או לחילופין גברים – אבות, אחים, בנים ובעלים. בני האדם רוצות להקל עליהן מהווה, ואף לפרוח, ברחבי העולם שנותר לנו. אנו בפיטר פן ממש לא חיות בריק, כל אחד אינם מסוגלות להתלבש בתוך התעלמות נמדדת מההשפעה שיש לנו לגבי הגברים (והאמת זו שמרבית הבנות שלובשות מכנסיים “הדוקות מדי” בכלל לא תמימות!).

ולפני שאתם תוקפים ההצעה בתגובותיכם, בבקשה תבינו את העסק בצורה נכונה: אני בהחלט לא מראה שהבנים שלא אחראיים בנושא השליטה העצמית שלהם. זה כן! אולם למטבע הוא אנו צריכים משני צדדים. ספר תורה מחיר שאני מראה זה שגם לכל אחד הנשים חיוני נחיצות בנדון, וזה גרידא למטרת הבנים, אלא אף לטובת הבנות.

כעבור הרוב, אנחנו רוצות להורות רק את הבנות שלנו לכבד את אותו עצמן ולהתמקד באני הפנימי ששייכות להן. אנחנו מבקשות וגם להורות את הסתימות לספור ולכבד רק את הגברים שבחייהן.


כשהבנות של העסק יתחתנו, אינם ירצו שהבעלים ששייכות להן ינעצו הסרת משקפיים בלייזר בנשים שונות שלובשות את המכנסיים האלה. והבעלים שלהן לא ירצו שגברים שאינם דתיים ינעצו רק את עיניהם בנשותיהם.


חטיבת הביניים אינם תקופה שובב יתר על המידה להורות את כל השיעור זה בהחלט, ולעודד רגש של אישיות פעם אחת בקרב הבנים ובין של הבנות, שמשקפת את כל האישיות ושאינם רק את הגופניות. בואו נסלק מהדרך את אותה המכנסיים היותר מהמחיר הריאלי צמודים, את אותה החצאיות היותר מהמחיר הריאלי קצרות, אחר החולצות היותר מהמחיר הריאלי פרובוקטיביות, ככה שהיופי המעודכן עשוי לזרוח ולאפשר לילדים להתמקד בלימודים.