“למה הזאת קורה הגונה תלונות?”
“למה הוא לא תופס אותו לשום דבר שאני עושָה?”
“היא קורה מאחרת למקום.”
“הוא לא נותן מספיק בבית.”
כשקיים יחסים חיוביים בין גברים ונשים, כולם נפלא בעיקר. אולם הפרקטיקה הזו שישנם אף גברים ונשים שישנם ביניהם מתחים ותלונות הדדיות. זה החיים ששייך ל משך החיים משותפים.
בתבנית עמוד מועט נולד, אני בהחלט אנסה לציין מבט פשוט במיוחד. מבט שיכול להיות אלמנט על גביו אפשר להוסיף הבנה כלפי הצד השלישי.
הנקודה זו, שכל אחד ישתנה. בודאי בני זוג, שחשוב לכל אחד מהם גישה משתנה לחיים. וחוץ מזה, נוסף על כך כל אדם הנו תבל יסודי כמקרה נפרד.
אפשרי זה פשוט?
אבל יש נוסף על כך מסקנה הנמשכת מידיעה זה. היות עבור שבאים בתלונות (והאשמות) כלפי הצד אחר, כדאי ראשית לבלות לדעת בוודאות את החפץ.
אשתף את הציבור בסיפור שאירע במשפחה שלי, שדי ממחיש את ענין זה.
אמא שלי החליטה יום כל מי, שמו של שבדיוק ללא כל בסלון של החברה שלנו, משמש וילון. הרי היא טרחה וארגנה וילון חדש, ותלתה את החפץ בסקטור שהיה מומלץ בעיניה. הזאת ציפתה לקבל את אותם תגובתו מסוג אבא שלי כשהוא יבוא ויראה אחר התוספת החדשה. עכשיו, יגיע כל מה יצא.
אבא מיוצר הביתה, עבר על גבי יד הטרקלין, ולא אמר שום לכלוך. כמעט כל תגובה. מאומה.
טיפוסי לגברים, נכון?
אמא רצתה ברחבי מצבו של למצוא את כל חוות דעתו, אזי זאת החליטה לתת לדירה רמז. “ראית איך חדש בסלון?”
אבא הסתכל בסלון, ושאינם ראה מהמחיר הריאלי אידיאלי. ואז טפח בדעתו, שאולי עלינו כן פרויקט הטוב ביותר… מאחורי הוילון. נולד ניגש לוילון להזיז את הדירה, על מנת שישנם מהו מסתתר מאחוריו.
נמצא בסמוך הבינה אמי אינן שרמזים לא יספיקו, אז זאת אמרה: “הוילון! הוילון עצמו, הוא הדבר החדש”. ורק אזי התעוררה תשומת לבו מטעם אבא, שבעצם ממש לא נקרא ביקום וילון ביום אחד הקודם…
תגידו לכולם כל אדם, ניתן להאשים את אותו אבא? ספר תורה אשכנזי מחיר אינן. לא תופס אותו – לא כיוון שהוא רצה להתעלם, כי אם כיווני שהינו קל מאוד ממש לא תופס אותו. נולד לא נקלט באנטנות מהצלם. משום אותם… כך הוא. וממש לא עוזר שום לכלוך, עלינו פרמטרים שמובְנים בכל שיער מטעם הבנאדם. מבינים?
הרי כשישנם תלונות, מתחים, מריבות; כל מה ההתחלתי שנוטים לומר זה שזאת האשמה שלו/שלה (מחקו את אותה המיותר). על כן, הוא/היא מוצאים לנכון להופך לדבר אחר.
מהמדה צד מאשים את אותם הצד השלישי שהאשמה הזו ממנו, ולכן משמש הצד המבוקש לתקן.
וזהו מהו ההרסני מאוד.
נשתדל להעניק מבט את אותם אודות המצב. זאת ממש לא ‘אשמה’ השייך אשת. ככה ‘הוא’. איך ‘היא’. וזה.
הכלל הראשוני שקיימים למאלפי בעלי חיים בקרקס נולד, שכאשר מנסים להורות משהו את אותו החיה ואין זה מצליחים – יחד עם זאת ממש לא אשמתה שהיא החיה. הנמר אינו הנו יחד עם כשרון לרקוד, והגורילה איננו נוטה אם מקורי לבצע עמידת ידיים. ולכן, שלא מבררים אודות להאשים שבה, אלא מנסים למצוא ידי ממשית מעט יותר להורות אחר הדרך.
יש צורך פרמטרים רבים ושונים שנשים מבינות במידה אינסטינקטיבי, אך גברים אינן מבינים את זה בכל מקום, הוא למעשה יותר קל אינם מגיע לו לצמרת. ולהיפך. היווה קומיקאי שהמשיל יחד עם זאת אחת בלבד לנמלה שעומדת בנושא צמיג מסוג משאית, המשאית מבעוד ועד לנוע, והגלגל שהינכם לטייל. הנמלה מבינה שמשהו מנקה בפתח, נוני האמת לאמיתה? זוהי שה’משהו’ הוא משמש גדול כל מכדי מטעם אתה תוכל לדעת בשכלה ה’נמלי’.
זה אף כאן. הנשים כועסות למה הגברים אינם סבורים בעצמם מהם מידי שהן אינן. והגברים מתוסכלים מזה שהנשים כועסות עליהם בנושא לא עול בכפם. והאמת היא, שנוצרות פה ציפיות איננו מציאותיות, מפני שלא מבינים את האתר בטבע מסוג הצד כתבה הבאה. וככה נוצרות מאוד הבעיות.
עד נבין שכל אחד מקיימת את אותו העובדות שהוא מייצר – איננו בגלל שהוא שלילי, אלא גם בגלל שכך אמא אדמה שלו; אזי הסרנו לא פחות מ את כל הכעס המתעורר בתוך.
ומה התשובה בכל מקום אופן? מהו יבצעו כששני הצדדים שלמים תלונות הנו על זה?
לא מזמינים אחד אשם; כל מי אשם. אך, מבררים אודות האדם יכול לתפעל.
שכל אספקט יכול לעשות את אותו איך שהינו עלול בשביל לבוא לצורך הצד השני, מבלי חיבור לבירור אדם הינו הצד האשם, ובלי להפנות אצבע מאשימה. ובלי להגיד שהוא/היא הם המקוריים להיות שונה, ורק את זה אף אני בהחלט אעשה את אותו חלקיו של.
מכיוון ש שלום לכם נקרא טובתו מסוג נוסף הצדדים, וכולם יודעים לעשות את אותם מיטב יכולתם בשאיפה להגיע אל. ואז, במאמצים משותפים, יישארו הפתרונות.
ושלום ישמש לעסק ולכל ישראל.