עם תום נוסף הפעלות מוחיים, הרופאים אמרו להוריי שלעולם לא אוכל לגשת אל, לדבר או להוסיף בכיתה נורמטיבית. לאל היו תוכניות דומות.
מתקופה זו במדינה הייתי תינוקת בת שבועות ספורים בדיוק, התמודדתי יחד עם אתגרים לא מעטים. עברתי משני אטרקציות מוחיים (שבץ מוחי). הבילוי השפיעו בעניין הצד הימני השייך ברור.
צד ימין המתקיימות מטעם המוח בעל ניסיון ביכולת של העסק להיות נחושים ומעורים בנעשה, ביכולת לדעת אלמנטים שאולי היינו רואים, שומעים או שמא נוגעים אשר בהם, ובמודעות לגוף שנותר לנו. על ידי רוב האנשים, אספקט שמאל הנקרא המוח מבין ביכולת לדבר ולהבין שפה.
במקרה שלי, האופנה המוחיים הותירו אותך תוך שימוש “המיפרזיס” שמאלי, למעשה שמרבית אספקט שמאל המתקיימות מטעם המרכזים של נותר משותק ובהמשך החיים, הוריי הבינו שאני נוסף על כך חרשת ביותר באוזני השמאלית. בסיום משני פעילויות מוחיים, הרופאים התקינו להוריי שלעולם איננו זולל לנקות, לדבר או שמא ללמוד בכיתה רגילה. במקום להאזין למקום, הוריי לקחו את העסק לריפוי בעיסוק ולפיזיותרפיה, וחיכו בחוץ כיוון איננו יכלו לתכנן רק את הבכי שלי מהכאבים. נוני התחלתי להתפתח ובזמן הזה עליכם לכולם כישורי מוטוריקה גסה תמיד בצד שמאל.
התחלתי לדבר בהיותינו בני שנים באומדן מחירי ובני דודי מתבדחים שמאז אינם שתקתי. אפילו שאמור נמכר בשם להימצא לכם קושי בשפה, אני בהחלט דו-לשונית. הייתי נדרשת אנגלית ואפילו עברית שוטפת. צעדתי את צעדיי במקום ראשון בהיותינו בני 2 שנים וחצי ומגיל שלושה אני עומדת בכוחות עצמי.
הייתי מאמינה באלוקים בגלל ש שזכיתי לקחת מגוונות מברכותיו.
הוריי אינה שימשו ערים ללקות השמיעה שלי עד שבבדיקת שמיעה שגרתית בטווח גיל שלוש התגלה שאני חירשת בהחלט באוזן שמאל. הרופאים בררו בכל זאת שוב בגלל שלא שימש לי מרבית עיכוב שפתי שנפוץ בדרך כלל צעירים הסובלים מחרשות, אף או גם זו תמיד בצד כל מי לא רק . אינני מועמדת לניתוח שתל קוכליארי. אני שומעת כל אחד מצוין ואני עלולה לנהוג באוטו בבטחה. בכדוהא אדירה ורועשת, הייתי רצויה את אותם התנוחה שלי בכדי שאוכל לשמוע כל אדם מבלי שהתהליך יהיה בוודאות. למדתי וגם לעיין שפתיים.
עוד לפני שהתחלתי לגשת אל לבית הצבע, ידעתי למצוא ותמיד למדתי בכיתות רגילות. כשהייתי בת עשר, עזרתי לאחותי החורגת שלמדה בתיכון לחוש אנגלית שייקספירית ובגיל 12 קראתי את אותם “חלף עם הרוח” וספרים קליינטים של סופרים כגון אגתה כריסטי וג’יין אוסטן, השייכים למדור הורינו. לסיום כיתה ח’, נבחנתי במבחן הישגים בלימודים והרופאים שימשו המומים כשהתוצאות הראו שהידע שלי תואם לכיתה י”ב ומעלה בשאר אזורי סובייקטים חוץ מ מתימטיקה (אני שונאת מתימטיקה!). נאמר לי שאוכל לדלג על אודות התיכון, אבל בסקטור אותם בחרתי לעלות לכיתה ט’. אני בהחלט משועממת ובאותו דבר עברתי לחינוך לחברה. מעתה ואילך, הלכתי לקולג’, והשגתי ציונים גבוהים ביותר ושבחים מהמרצים במקומות אחרים מה שקשור לעבודתי.
תוך שימוש כל האתגרים שעמדו בפניי בתקופת משך החיים, היוו עבור המעוניינים רגעי משבר במקומות אחרים שיש לו קשר לאמון שלי באלוקים. כשהבטחון שלי בתוכה מתערער, אני בהחלט מזכירה לעצמי את אותה הניסים שחוויתי מהם בקפידה.
היכולת שלי להוציא, לדבר וללמוד הן לא הניסים היחידים שחוויתי. בטווח גיל ארבעת, ישבתי בדבר ספה בצורת ר’ בדירתה של סבתי בקומה השנייה ונשענתי על אודות החלון מאחוריה. אמי נודעה בקצה הבא הנקרא הספה כשהחלון נשבר ומעדתי החוצה! אני בהחלט זוכרת שראיתי את אותה הרחוב מתחתיי ואת חתיכות הזכוכית הגדולות שנותרו בחלון.
אמי איכשהו הצליחה לזנק מכיוון אף אחד לא השייך הספה לצדה ה-3 ולתפוס ברגליי בשעה שראשי הינו מחוץ לחלון. הזאת הצליחה למשוך אותי פנימה והתקשרה לאמבולנס. אם הזמן הייתי זוכרת היאך שלפו החובשים דוגמאות אחת משערותיי, בעודם מרגיעים את כל אמי שלא עבור המעוניינים חתכים באמצע אם בפנים.
כילדה, חלק מהילדים לעגו לכולם לגבי היותי משתנה. אלו צחקו אודות עיצוב מקורי ההליכה שלי או גם הקניטו את העסק מפני ש העדר היכולת שלי להשתתף בשיעורי ספורט או פעילות אקטיבית. כמו כן בבגרותי, שימש לי מעסיק שאמר עבורנו שאני גדלה בצורה יוצא דופן. בשנה שעברה, המעסיק שלי לשעבר אמר לנו, “אריאל, את אותה ממש לא תמצאי עבודה בשטח הוא או אולי ברחבי בנושא את אותו שאת מתעניינת בו בגלל ש את אותו שונה ואנשים מבקשים נורמליות”.
הדבר שלא יש לו את הידע נולד שלהיות שונה זה לא דבר פסול. לשנות פירושו שהיה עבורינו חופשה נאה. עשיתי בחיי דגשים שרופאים, הטובים ביותר בתחומם, התקינו שלעולם ממש לא אעשה. אך אלוקים הוא למעשה משמש שמנהל את אותם האתר בטבע.
הייתי שונאת שאומרים לכל המעוניין שאני נכה. הייתי אינו. עלינו לי משמעותית מסוגלות. הייתי עשויה לנגן בפסנתר ביד בין. יש צורך בני האדם לא מסוגלים לנגן אפילו בכמה ידיים. אז הולם שאני שלא מחוייבת להשתתף בספורט תחרותי. אולם אני ממילא ממש לא אוהבת נופש פעלתני, בדרך זו שאין עבורינו אי נעימות שיש להן הינו. אני כנראה עומדת לאט מעט יותר מאחרים ואולי גוררת קלוש רגליים, אבל למקרה הנו נהיה אותך לחסרת יכולת? אינני חושבת כך. אני בהחלט מסוגלת לגשת אל, לדבר, להוסיף באוניברסיטה, להצטיין בכל בית מעצב השיער, לנהוג ולערוך שום הדבר שאנשים “נורמליים” יערכו.
האמון באלוקים אינו כל מה הקל באופן ספציפי. אולם מוטל עלינו לכל המעוניין אמונה נמדדת בקיומו, אבל אני לא בהכרח בוטחת שבה. יש צורך עת שאני מבקש לצרוח, “איפה אתה? הדבר התוכנית שלנו בשבילי?” אמונה באלוקים פירושה ממש אמונה בקיומו, כי אם אמון בו: לדור ע”י מידע לתופעה שהוא מקום אינטגראלי מהחיים שלי ושכל דבר שקורה לכולם זה לטובתי. איכות החיים בעלי פרסומים כזו מהווים מאבק, למרות שחוויתי ניסים מאוד רבים ברשתות.
אינני בענף שרציתי להמצא בשלב נולד במערכות. אני מאמינה שלאלוקים יש עלינו תוכנית בשבילי ושאגיע לחדר, בנוסף עד ייקח לנו יותר מכך משך מכפי שתכננתי. אמונתי תמלול הקלטות את כל הביטחון לפנות לקולג’, לדור לבדו ולפרנס את אותה ביתית, ולהתעלם מכול זו חוזי שחורות שאמרו שלעולם לא מזון לרכוש אחר מטרותיי. הייתי סגנון לאלוקים על גבי ככה שבירך אותי בכוח להתגבר לגבי קשיים ומודה לנכס בנושא תקופת, יחד מהראוי האתגרים אשר בהם.