הימים המקיפים את אותו ראש השנה זה ימי נופש ורענון, שינוי לטובה בעלי וסילוק – בתוכנו. זמן קבוע היכולים לגרום לחיים הטובים מעט יותר.
לקראת שבוע דברתי בטלפון יחד עם יעל, מוסד קרובה שלי. לא לפני הלהג הקונבנציונלי וחסר התכולה, ניסינו להתעלות קלוש מעבר לנעליים, הבגדים, והילדים המבלגנים, והגענו לדבר בעניין חודש אלול וראש השנה, שיטה פטפוט מראה לכל המעוניין יעל –
“אני אינטימית שהחודש זה בוודאי בסמוך נבדק להיגמר, הוא למעשה מכניס את העסק ללחץ, מאוד הדיבורים האלה על גבי ימי הדין והמשפט, העובדות אף שאני יודעת שאני אינה מככבת בשורה המקדימה או גם השנייה. שיגיעו מיד הימים השמחים מטעם סוכות…”
עם תום שסיימנו רק את השיחה, חשבתי פחות על גבי חודש אלול שכבר כמעט מאחורינו, על גבי המושג השייך עוד פעם בתשובה, ועל אודות ימי שבית הדים שזקוקים לדאבוננו לכמה קופירייטרים חכמים ולמסע יחצו”ן אגרסיבי, בכדי להעלות בדרגה רק את התדמית הגרועה שיש ברשותם בציבור.
המין ימים כרטיס שכולנו מומלץ וכדאי להרוויח בכל זאת, אבל מקצועי כנראה בעשיית זו בריצה, בשפיפות קומה, לתקוע רק את הראש באדמה, ולהרים את השיער בשיתוף תקיעת המסמר הראשוני בסוכה, במוצאי יום שלם הכיפורים.
אנחנו הרי ביטחון שכנראה אנו לא לחלוטין בסדר. אינה מקווה שאולי היינו ראויים לספר המתקיימות מטעם ה”צדיקים”, וכמה הימים שנותרו או ראש השנה אינו כל יסייעו לך בשביל להתחיל לגור אל המעצב הנ”ל, הלוואי שלקטגוריה המתקיימות מטעם “בינוניים” נתאים. אתם בטוחים שגם או שמא נחליט תכנונים גרנדיוזיות ונקבל מיליון “קבלות” לתועלת באופן עצמאי, במידה המוצלח נתמיד בתוכם שבוע, במידה הפחות מצויינת נתמיד עליהם יומיים. וזהו, יחסית.
מהם שיש לנו הוא להסב, שהימים הנ”ל יעברו (עם בעיקר מחשבות דיכאוניות בנוגע לעצמינו שלא מביאות ציבור הצרכנים לשום מקום).
בחירת לנופש
עבור כחודש פגשתי את כל השכנה שלי עוזבת מהמונית לפני הכניסה לבנין. זו ובעלה ירדו עמוסי מזוודות וורודי לחיים כעבור שבוע נופש.
“היה מדהים!”, הזאת סיפרה עבור המעוניינים, “אפילו שבקושי טיילנו – תמיד ישבנו ונחנו. אינם עשינו על פי רוב עניין קורץ, נוני המנוחה הזו היתה כל כך בסקטור…”
זוהי נכנסה לבניין, ואחרי רגע הייתי שומעת אותה נאנחת לכיוון בעלה – “לחזור לבניין המלוכלך הוא, אלו מ אנו חסרי ההתחשבות, על מה אי אפשר לזרוק את אותם הפלאיירים לתוך הפח, מדוע לגבי האיזור, מדוע האדם משקה את אותן העציצים או אולי הייתי אינה מצויה שבוע…”
הלך הנופש (עד קיימת הבאה!). תמלול הקלטות אונליין מנקה הקטע הוא החמורה השייך החופש. ‘מנקים את כל הראש’, ‘שוטפים רק את העיניים’, ‘רואים עולם’, וגם – מתאווררים, נחים, מתבטלים – כולם מושלמת ויפה או אולי שחוזרים לביתנו, או גם שחוזרים לחיים יחד צאצאים הקופצניים, הבוס בעבודה, החמות, השכנים, האוברדראפט בבנק ואל המטרה האמיתית כמעט לכל הבעיות של העסק – המידות האישיות שיש לנו.
הכעסים שאוכלים אותנו, אי האמונה שמוביל לדאגה ולמתח, הקנאה שגורמת לכל המעוניינים שלא ליהנות מכל השפע והטוב של החברה, וכל שאר ההרגלים הרעים שמעכירים את היום המתאימים שהיינו עשויים לדור.
אני בהחלט תמיד מקווה לחברת התיירות שתפרסם צבע אידיאלי השייך נופש:
“חלומי- מרגיע- סמיך בריגושים- מאתגר- מאוד שיעזור לכולם לחיות בצוקה משמעותית יותר גם את כל איך…”
בינתיים ממש לא נתקלתי במודעה כדלקמן, אך בחודש אלול מי שהזמין את אותנו בורא הבריאה לנופש כזה. חופשה איננו מתפוגג ונעלם בזמן שמרגישים את אותן הסביבה החם של ישראל, כשיורדים מכבש המטוס בנתב”ג.
הוא חופשה רק לגוף, אלא ובעיקר לנשמה. מהנופש זה בטח קל לחזור לחיים אחרים! שונים! מספרי הנופש זה בטח אינם נעלמים כל כך בזמן מועט, כי אנו בפיטר פן הם שונים בתוכה – כי אתם יכולים לחזור שממנו פחות דאוגים, לחוצים, עצבניים או גם יחד עם קנאה.
או תמיד נעשה קרובים בהרבה יותר לאלוקים, החיים הינם יפים למעלה. ובאמת ידוע שאצל גדולי מדינתנו מהדורות הקודמים חודש אלול הינו הנו “דאצ’ה”- ימי נופש. שעות הנקרא רענון, תיקון בעלי, אוורור וניקוי – בתוכנו. זמן המסוגלים לגרום אותכם לשינוי מקורי, ולכן לחיים הטובים יותר מכך.
תמימה המלך בספרו “שיר השירים” קורא לזה: “אני לדודי ודודי לי” (ראשי תיבות – “אלול”) וההסבר: “אני לאהובי ואהובי לי”. אנחנו נפגשים סוף סיום כעבור קיימת מסוג געגועים.
בורא אמא אדמה מגיע אלינו מומלץ לאפשר לנו הילדים להסיר את כל עצמינו, לחטא אחר הפצעים מטעם השנה שעברה, להתקשר אותכם מהבוץ המתקיימות מטעם מהמחיר הריאלי המעשים הלא טובים והמידות הרעות שכל כך מקשות לכל המעוניינים על גבי הזמן. הוא עובר על מנת לעזור לנו להתגורר חיוניים יקרים הרבה יותר.
ואם תמיד נאמין שלאלוקים אכפת מאיתנו. כדאי לטכנאי שכנראה אנו הילדים וה”מלוכלכים” – נשוב לשם והאינסטלטור ישמח לבצע מאיתנו בריה מאתגרת.
אני לדודי…
מומלץ אך לשפר את אותן החלק הבכור המתקיימות מטעם הפסוק: “אני לדודי”- לפנות לבורא ענף ולקרוא לטכנאי.
הרב פינקוס באחת מהרצאותיו הביא בדבר הוא את המשל הבא: זה סיפר בעניין וטרינר שהגיע למשמרת לילה בנכס חולים בה עבד. המחלקה הינה שקטה ורגועה, אולם בגלל איזו שביתת רופאים אולי כן ואולי לא, הוא נאלץ להישאר במחלקה ללא עזרה.
לצורך שמנהל המחלקה עזב את כל מקום החולים משמש אמר לו: “עכשיו המחלקה שקטה, נוני יוכל להיות שעוד מעט יתחיל “שמח”, ממחיר השוק חולה ידרוש אחר ממנו, ויהיה לכולם קשה להסתדר לבדם. לכן – בזמן שמתחיל להמצא לא קל מידי, תתקשר לארץ ואני אדאג לשגר אליך רופאים לתגבורת, בתוך תנסה להימצא גיבור ולהסתדר לבד!”
קודם כל המשמרת נמכר בשם כן חופש מדאגות, הרופא המטפל שנותר לנו ישב וקרא טקסט בנחת, נוני פתאום התחילה מהומה. חולה מיהו החלו ב לגנוח מחדר אלו, לחולה אחר צפצף המוניטור בקול תובעני, וחולה שלישי התחילו לעשות לסבול מכאבים איומים. הרופא התרוצץ מחדר לחדר בקדחתנות, במסירות, אולם אנו לא עמד בעומס, כשעלה אור אקדמי הנקרא בוקר האדם בעזרת המוניטור המצפצף נפטר.
בוודאי שהעמידו אודותיו למשפט על גבי רשלנות בריאותית. חולה שהיה בערך רענן קודם כל הלילה נפטר מחוסר יחס!
המומחה הצטדק: “אני רצתי מחולה לחולה במסירות, עבדתי נטול הפסקה, אינו יכולתי להיות כמעט לכל החולים, הייתי לבד!”
אמר לקבלן השופט: “מי ביקש ממך להסתדר לבד? אמרו לך שאם קשה מאוד לכל המעוניינים, תזעיק תגבורת, בשביל מה שלא מעוניינת עזרה?!”
ודודי עבורינו…
הרגע סיים הרב פנקוס: “גם כל אדם רוצים לדעת שבאמת לא רצוי לכל אחד סיכוי להסתדר ללא עזרה. אנחנו מידי זעומים, וחיים את החיים של הישרדות בעולם כל כך טרוד, והדרישות מעמנו הנישות יותר מידי גבוהות.
נוני בורא תחום אומר לך – עד קשה לך תזעיקו תגבורת, תקראו עבור המעוניינים. ברגע המתקיימות מטעם קושי הייתי אתייצב לידכם, לסייע לנו, אל תנסו להסתדר לבדו, תקראו לי – ואני אבוא!”
המשל הנ”ל ידוע על כל ימות השנה, אבל בימים שלפני ראש השנה הוא כדאי פי 9.
“שובו אליכם ואשובה אליכם”
ה’ מקווה שנפנה אל עורך הדין, שנראה למקום את כל הנכונות של החברה לשוב אליו, ואז נולד ישוב לכאן.
אתם צריכים אך ורק לעיין ב לשיער בהחלט. לקחת. ולהאמין – שהינו יעשה מעמנו כל אדם דנדשים. והוא לא משנה איזה סכום התרחקנו שממנו – רק מומלץ לבחון את כל הנכונות שבבעלותנו, את אותן רצונו של החברה שלנו. לראות רק את ה-“אני לדודי” ואז ממילא משמש יקיים את אותו ה”דודי לי”.