טו בשבט חלף לדירה, בעזרת שמש פז זורחת וציפורים המצייצות בראשם כל גג,
אבל התורה בחרה לכנות את אותו הפרשה הנוכחית עם תכונות של פרשת יתרו,
יתרו שהיה כהן מדין, חמיו ששייך ל חיים וסבם של ילדיו,
משמש שזכה הנקרא יתנוסס בראש הנקרא הדפים.
יתרו , בדרך זו מספרת לכולם התורה שמע “את כל ש עשה אלוקים למשה ולישראל עמו” (שמות יח: 1)
והטכנאי לקח את אותן צפורה איש משה ואת נכדיו ובא אל המדבר,
יתרו אינה נהיה היחיד ששמע, מהראוי האתר בטבע העתיק שמע על מה שעברה מצרים,
שמעו על מה שעשה אלוקים לאימפריה הבלתי מנוצחת,
שמעו על גבי קריעת ים תם, ואודות מלחמת עמלק,
יתרו נמכר בשם הגורם היחיד שלא רק צקצק בלשונו,
הבודד שלא רק התרגש או עמקי נשמתו,
העיקרי שלא רק רצה לדוש תמלול הקלטות לבית משפט ,
יתרו מתעורר והלך.
יתרו מיוצר לעבור אחר ההתרגשות המיוחדת, את כל ההתפעמות מכוחו השייך בורא בודד,
השולט בים ביבשה ובאוויר,
השתתפות בחוויה רצינית, מעוררת התרגשות, פחד או שמא עצב,
הזו קריטית ומפעימה, והיא גורמת להתעלות,
הנוכחית מעוררת התפעלות עזה עד בכדי ככה שהיינו משוכנעים שאחרי דבר ששמענו,
חייהם חייבים להראות שונה,
חולפים אך ורק עת אחדים ו…
ההתפעמות קהתה, חוויות שונות ומשונות דוחקות זו את יחד עם זאת,
הדעת מוסחת, האור מתעמעם,
וחוזרים להכין חייהם.
יתרו מלמד אותכם ששינוי אמתי דורש מתן הנכס להתפעמות ,
אם הזו נשארת אמורפית ומרחפת,
ללא הגדרה מדויקת שמוצקת לכלי ידע,
היא תתפוגג בדומה סלסולי ערפל יפהפיים בגיא הנשקף מחלון למוסד,
עשייה, וגם זעירה ולא משמעותית לכאורה, מחזיקה פנימה מקומות רגישים בנפש, שגורמים לשינויים להתקבע.
ההתמדה והחזרה חורשים את אותו החריש העמוק,
שלאחר תקופה מצמיח את השינוי המיוחל.
יתרו בודק אותנו שתהליכי צמיחה אינם קורים מאליהם,
וכדי להיווצר מסוג עץ אמור פרות,
נחוץ לקום ולעשות ידע הוא כח.